אָבְדָּן, אוֹבְדָּן m. (b. h. אבדן, אבד) ruin, destruction. Y. Dem. VII, 26ᵃ bot. או׳ אוכלין waste of eatables; a. fr.
אָבְדָּן
Gloss
אָבְדָּן , אוֹבְדָּן m. (b. h. אבדן , אבד ) ruin, destruction . Y. Dem. VII, 26ᵃ bot. או׳ אוכלין waste of eatables; a. fr.