אָגִיר, אָגִירָא, (אֲגִירָא, אַגִּירָא) m. (אֲגַר) hired man, laborer. Targ. Job VII, 1; 2; a. fr.—Pl. אֲגִירֵי. B. Mets. 76ᵇ sq. (interch. in ed. with. אגירי, corr. acc.).
אָגִיר
Gloss
אָגִיר , אָגִירָא , ( אֲגִירָא , אַגִּירָא ) m. ( אֲגַר ) hired man, laborer . Targ. Job VII, 1 ; 2 ; a. fr.—Pl. אֲגִירֵי . B. Mets. 76ᵇ sq.…
References
- Jastrow, אֲגַר I 1
- Aramaic Targum to Job 7:1
- Aramaic Targum to Job 7:2
- Bava Metzia 76b:13