אוֹמָאָה, אוֹמָתָא, הוֹמָאָה f. (ימי, Af. אוֹמִי) the act of administering an oath, swearing, imprecation. Targ. Y. Lev. V, 1; 4.—*Targ. Y. II, Deut. XXVII, 15 פתחו הוּמְהוֹם וכ׳ (Var. פומהום, ed. Vien. קתחו corr. acc.) they opened their imprecation with a blessing.
אוֹמָאָה
Gloss
אוֹמָאָה , אוֹמָתָא , הוֹמָאָה f. ( ימי , Af. אוֹמִי ) the act of administering an oath, swearing, imprecation . Targ. Y. Lev. V, 1 ; 4 .—* Targ. Y.…
References
- Jastrow, אוֹמִי 1
- Targum Jonathan on Leviticus 5:1
- Targum Jonathan on Leviticus 5:4
- Targum Jerusalem, Deuteronomy 27:15