בְּלֵי I, בְּלָא, בְּלָה ch. same. Targ. Deut. VIII, 4; Targ. Y. Deut. XXIX, 4 בלמו, Var. כלמו, read בלת; a. fr.—Lev. R. s. 19 כולו בלה all goes to ruin. Ber. 5ᵇ, v. בְּכָא. Ib. 6ᵃ. Bekh. 9ᵃ ובלו להו ואזול they failed and went to destruction. Ab. V, 22 סיב ובְלֵה בה grow old and frail in it (the study of the Law).—[Targ. Ps. LXII, 11; XCI, 2 Ms., v. כְּלִי I.]
Pa. - בַּלֵּי as preced. Pi.—Targ. Is. III, 15; a. e.—Ab. Zar. 20ᵃ that this beauty ב׳ עפרא dust will destroy.—Part. pass. f. מְבַלְּיָא. Lev. R. s. 33 (interpret. בלה נאפים Ezek. XXIII, 43) Aquila translates παλαιὰ πόρνη (old harlot), דהוא מבליא גייארא ed. (Ar. דהיא מב׳ גיירייא, Yalk. Dan. 1061 only דהיא מבליא) which means, a wasted harlot (wasted through fornication).