בְּנִיפִיקִין, (בנפיקין) m. (beneficium, βενεφίκιον) favor, grant, esp. the rights of a privileged person concerning the protection of his character. Tanḥ. Korah (ed. Bub.) addit. 2 (cmp. Tanḥ. ib. 8) משל לשושבינה של בת המלך שביקש בני פיקון מן המלך (corr. acc.) this is to be compared to a sponsor of the King’s daughter who claimed satisfaction of the King on the ground of his privileges. He said to the King אם אינך תובע ב׳ שלי if thou wilt not stand up for my privileges &c.; Num. R. s. 18 בנפקין שלך (corr. acc.).
בְּנִיפִיקִין
Gloss
בְּנִיפִיקִין , ( בנפיקין ) m. (beneficium, βενεφίκιον) favor, grant, esp . the rights of a privileged person concerning the protection of his…
References
- Bamidbar Rabbah 18:21