בְּעַע (v. בָּעָה; cmp. בהל) to be excited. —Af. אַבַּע to hurry. Targ. I Kings XXII, 9 א׳ מיכיה Ar. (ed. תבע, h. text מהרה) bring … quickly. Targ. Ezek. XXIV, 5.—Part. pass. מַבַּע, (מִבְ׳) מַבְּעָא quick. Targ. Deut. XXXII, 35.—Pl. מַבְּעִין. Targ. Num. XXXII, 17.
Ittaf. - אִתַּבַּע to be in a hurry, be anxious. Targ. Ps. XXXI, 23 באִתַּבָּעוּתִי Ms. (ed. באִתְבָּעוּתִי). Targ. II Kings VII, 15; Targ. II Sam. IV, 4, v. בְּעֵי I.