בְּצַע ch. same. 1) to break. B. Bath. 91ᵇ כד הוה ב׳ ינוקא וכ׳ when a child broke apart a piece of St. John’s bread. Sabb. 140ᵇ, v. בִּיצּוּעָא.— *2) to tear away, rescue (cmp. פצי). Targ. Job XXXIII, 18 יבצע Ms. (ed. ימנע).
Pa. - בַּצַּע to break. Targ. O. Lev. II, 6 (Var. בְּצַע Pe.). [Y. Taan. IV, 69ᵇ; Y. Meg. I, 70ᵃ bot. מבצע (Cant. R. to I, 16 מצנעה) read: מנצב, מנצבה, v. נְצַב.]