בַּת I f. (b. h., contr. of בנת) daughter; maiden, girl; servant-girl (opp. שפחה slave). Gitt. 89ᵃ בת לא"א a daughter of Abraham our father, a Jewess. B. Bath. 109ᵃ בן וב׳ כי הדדי נינהו son and daughter are legally the same. Kidd. II, 3 בת או שפחה גדלת (Bab. ed. מגוד׳) a maid or a slave as hair-dresser; a. fr.—Pl. בָּנוֹת, constr. בְּנוֹת. Sabb. VI, 6 הבָּ׳ girls. Kidd. 64ᵃ בְּ׳ ישראל מקוה וכ׳ Israelitish daughters (married to a degraded priest, v. חָלָל) are a well of purification (means of restoration to priestly ranks); a. fr.—Also Ch. בַּת (v. בְּרַת). Targ. Deut. XV, 12.—Mostly in compounds. Targ. I Sam. I, 16 ב׳ רשעא (h. text בת בליעל); v. infra.—[Y. Keth. II, 26ᵈ bot., read: בתר איתתיה. Y. Gitt. IX, 50ᵈ top כבת יוני, read: כתב.]
Compounds of . - בַּת a. בְּנוֹת (v. בֵּן, בַּר): ב׳ אור fuel, fit for fuel. Sabb. 25ᵇ. בנות אזנים, v. אֹזֶן.—בת ארעא a sore on the foot, v. אַרְעָא. Sabb. 65ᵃ (Mish. צנים).—ב׳ מזגא חמרא Little Wine-Mixer, name of a clean bird. Ḥull. 63ᵃ top.—ב׳ מינא of the same class or size. Ab. Zar. 28ᵃ.—ב׳ מלך, ב׳ חורין King’s, Noblemen’s Daughter, name of a demon. Sabb. 109ᵃ. [ב׳ עין, Ex. R. s. 30, some ed., v. בָּבָה.]—בת עינא the hole in the millstone through which the grain passes. M. Kat. 10ᵃ (Ms. M. בית טינא).—בת קבריא a species of raven. Esth. R. to I, 4, v. גַּלְגֵּל.—ב׳ קול 1) echo, reverberating sound. Ex. R. s. 29, end. Cant. R. to I, 3 as the oil (when poured out) אין לו ב׳ קול gives forth no reverberating sound, so does Israel (suffer silently). —2) Bath-Kol, divine voice, a sort of substitute for prophecy. Yoma 9ᵇ; a. fr.—בְּנוֹת שֶׁבַע a species of figs, v. בְּרַת. Maasr. II, 8; a. fr.—ב׳ שׁוּחַ a species of white figs. Dem. I, 1; a. e.—ב׳ שקמה young sycamore-figs. Ib.; Ber. 40ᵇ, v. דּוּבְלָא.—בת תיהא the small bung-hole in the spicket, to be opened for examining the flavor of the wine. Ab. Zar. 66ᵇ.—[For other compounds, v. respective determinants.]—Chald. pl., v. בְּרַת.