Jastrow: גַּן

גַּן, גַּנָּה, גִּינָּה f. (b. h.; גנן) a fenced-in place, garden.—גַּן עֵדֶן paradise, place of future reward, opp. גֵּיהִינָּם. Pes. 54ᵃ; Ned. 39ᵇ; a. fr.—Gen. R. s. 15 beg. גן גדול מעדן the garden was larger than Eden (Eden was a portion of the garden, ref. to Ez. XXXI, 9). Taan. 10ᵃ וגן אחד וכ׳ and the garden was one sixtieth portion of Eden.—Gen. R. l. c. כפיגי שהיא נתונה בגי׳ like a spring in a garden. Kil. II, 2 זרעוני גנה garden plants. Ex. R. s. 31 גלגל שבגי׳ the wheel works of the well in the garden; a. fr.—Trnsf. (cmp. hortulus a. κῆπος) woman. Pirké d’R. El. ch. XXI אין גן אלא האשה וכ׳ gan (Gen. III, 3) means woman who is compared to a garden (ref. to Cant. IV, 12), מה הגנה זו וכ׳ as a garden &c. Cant. R. to IV, 12 גַּנָּתִי נעולה והיא מתגניא my consort (Israel) is closed (chaste), and yet defamed.—Pl. גַּנּוֹת. Lev. R. s. 3, beg. better off is he who owns גינה one garden and &c. ממי שנוטל ג׳ של וכ׳ than he who takes other people’s gardens on half-shares; a. fr.—Gen. R. s. 85 חורש בגנות (euphem. for sexual intercourse).