Jastrow: גַּנְדְּרוֹפֹּוס

גַּנְדְּרוֹפֹּוס, קַנְטְרוֹפֹּוס m. (corrupt. of κυνάνθροπος or of λυκάνθρωπος, sub. νόσος; for rejection of ל, v. בּוּרְנִי) lycanthropy, a form of melancholy, the patient so afflicted believing himself to be a wolf (or a dog) and spending his nights among tombstones; also (ὁ λυκάνθρωπος) the person so afflicted. Ḥag 3ᵇ אימר גנדריפס אחדיה ed. (Ms. M. גדדפוס, Var. גנדרופס, גנס׳, גרדפוס, v. Rabb. D. S. a. l. note) say, lycanthropy has seized him.—Y. Gitt. VII, beg. 48ᶜ היוצא בלילה קניטרופיס; Y. Ter. I, 40ᵇ קנוטרוכוס (corr. acc.) he who goes out at nights is merely a lycanthrope (but not insane).