וִיתֵּק m. (ותק; cmp. עתק) 1) frail, weak-nerved.—Pl. וִיתְּקִין. Gitt. 70ᵃ הויין ליה בנים ו׳ (Ar. ותוקין, וַתִּיקִין) will have sickly children; Nidd. 17ᵃ הוין לו וכ׳; Keth. 77ᵇ ויתיקין (Asheri ויתקין; Alf. נִכְפִּין epileptic); Treat. Kallah ויתקין (some ed. וַותִּי׳). —2) (sub. מַכַּת or a similar w.) f. senility, debility. Gitt. l. c. אחזתו ו׳ debility will befall him.
וִיתֵּק
Gloss
וִיתֵּק m. ( ותק ; cmp. עתק ) 1) frail, weak-nerved .—Pl. וִיתְּקִין . Gitt. 70ᵃ הויין ליה בנים ו׳ (Ar. ותוקין , וַתִּיקִין ) will have sickly…
References
- Jastrow, וְתַק 1
- Jastrow, עֲתַק 1
- Gittin 70a:15
- Jastrow, ותוקין 1
- Niddah 17a:33
- Ketubot 77b:3
- Jastrow, ויתיקין 1
- Jastrow, מָכוּת 1