זִיטִיטוֹס, זִיטִיוְטוֹס m. (ζητητός or ζητευτός, sub. θανεῖν, cmp. Tobit I, 19, a. מתבקש Taan. 29ᵃ) one who is sought for to be put to death, a fugitive from justice, outlaw. Gen. R. s. 32, beg.; s. 38, beg.; (Yalk. Ps. 631 זיאטטווס; Ar. ed. Koh. זיטייטוס, Var. זיטויט׳, זיטיט׳) עשה אותו ז׳ declare him an outlaw, and he will be like (legally) dead &c.
זִיטִיטוֹס
Gloss
זִיטִיטוֹס , זִיטִיוְטוֹס m. (ζητητός or ζητευτός, sub. θανεῖν, cmp. Tobit I, 19, a. מתבקש Taan. 29ᵃ ) one who is sought for to be put to death, a…
References
- Taanit 29a
- Bereishit Rabbah 32
- Yalkut Shimoni on Nach 631
- Jastrow, זיאטטווס 1