זָנַן (sec. r. of זָנָה) to be faithless, suspected of faithlessness. —Part. pass. זָנוּן, pl. זְנוּנִים of spurious paternity. Pes. 87ᵃ bot. ותוליד לך בנים ז׳ and she will bear thee spurious sons; ib. 87ᵇ ובניך ז׳; v. זְנוּנִים.
Pi. - זִנֵּן to think of faithlessness. Sot. 10ᵃ, v. זָנָה.