זָרַר (b. h.; v. זוּר a. 1) to press, stamp; 2) to scatter.
Nif. - נָזַר, נִיזָּר to be scattered. Pesik. Vayhi, p. 64ᵇ היתה נדקת … ונִזֶּרֶת was crushed, ground, and scattered; Pesik. R. s. 17; Yalk. Ex. 186; Mekh. Bo s. 13 וכִזָּרוֹת … (pl.).
Hof. - הוּזָר to be smashed. Part. מוּזָר, fem. מוּזֶרֶת, pl. מוּזָרוֹת. ביצה מ׳ an egg smashed in the nest, rotten (cmp. מָאַס). Snh. 82ᵇ; Tanḥ. Pinḥ. 2; a. e., v. זָמַר III.—Nidd. 35ᵇ. Ḥull. XII, 3.