חִגֵּר, חִיגֵּר m. (חָגַר I; cmp. אִלֵּם) [tied,] limping, lame. Ḥag. I, 1. Snh. 91ᵇ; a. fr.—Pl. חִגְּרִים, חִגְּרִין, חִי׳. Ib. VIII, 4. Mekh. Yithro, Baḥod., s. 9; a. e.—Fem. חִגֶּרֶת, חִי׳. B. Kam. 78ᵇ; Tosef. ib. VII, 15 החי׳ a lame animal. [Y. Shebi. VII, 37ᶜ top החגר, read: התַּגָּר.]
חִגֵּר
Gloss
חִגֵּר , חִיגֵּר m. (חָגַר I; cmp. אִלֵּם ) [ tied ,] limping, lame . Ḥag. I, 1 . Snh. 91ᵇ ; a. fr.—Pl. חִגְּרִים , חִגְּרִין , חִי׳ . Ib. VIII, 4 .…
References
- Jastrow, אִלֵּם 1
- Mishnah Chagigah 1:1
- Sanhedrin 91b:1
- Jastrow, חוּלְתָּא 1
- Mishnah Sanhedrin 8:4
- Bava Kamma 78b
- Tosefta Bava Kamma 7:15