Jastrow: חַי

חַי m. (b. h.; חָיָה) 1) living, alive; living creature; healthy. Ber. 27ᵇ אלמלא אני חי והוא מת יכול החי וכ׳ if I were alive and he dead, the living one might give the lie to the dead. Ib. V, 5 זה חי this one is destined to live (recover). Sabb. 94ᵃ, a. e. החי נושא את עצמו a living being carries itself (the carrying of a living being on the Sabbath is not unlawful). Ib. X, 5 את החי במטה (he who carries) a living person on a couch; a. v. fr.—אבר מן החי, v. אֵבֶר.—Pl. חַיִּים, חַיִּין. Ab. IV, 22 והח׳ לידון and the living are destined to be judged. Sabb. 94ᵃ בין ח׳ ובין שחוטין whether alive or slaughtered; a. fr.—Ab. Zar. 5ᵇ (ref. to החי, Gen. VI, 19) שחיין ראשי וכ׳ the ends of whose limbs live (exist). —2) in natural condition, raw (opp. בשול); unmixed (opp. מָזוּג). Snh. 70ᵃ בשר חי raw meat, יין חי unmixed wine. Ab. Zar. 38ᵃ, a. fr. הנאכל כמות שהוא חי what is eatable in its natural state; a. fr.—Fem. חַיָּה. Ḥull. 42ᵃ (ref. to Lev. XI, 2) ח׳ אכול וכ׳ what is in a healthy condition (viable), you may eat, v. טְרֵפָה. [V. חַיָּה.]