חַרְחוּר, חִרְ׳ m. (חִרְחֵר) burnt part of a loaf, burnt crust. Teb. Yom I, 3, sq. Cmp. חֲרוֹכָא.
חַרְחוּר
Gloss
חַרְחוּר , חִרְ׳ m. ( חִרְחֵר ) burnt part of a loaf, burnt crust . Teb. Yom I, 3, sq. Cmp. חֲרוֹכָא .
References
- Jastrow, חִרְחֵר 1
- Jastrow, חֲרוֹכָא 1