חָמַם (b. h.) to be warm, hot; [(of color) to be dark, red; (of taste) to be pungent, sour, bitter]. Part. חָם, q. v.
Pi. - חִמֵּם to heat, warm, boil. Y. Ned. IV, 38ᶜ bot. לחַמֵּם בו את ידיו to warm his hands against it (the bread). Gen. R. s. 14, end מְחַמֶּמֶת הגוף keeps the body warm. Sabb. 40ᵇ ומְחַמַּמְתָּהּ וכ׳ and warms it (her hand) before the fire; a. fr.
Hif. - הֵיחֵם same. Bets. II, 5 לא יֵחֵם וכ׳ one must not prepare warm water for &c. Sabb. 40ᵃ התחילו … להָחֵם בשבת the bathers began to heat (the water) on the Sabbath; a. fr.—Part. מֵיחֵם, מֵחֵם, pl. מְחַמִּין. Ib.ᵇ; Tosef. ib. III (IV), 7 מיחם אדם וכ׳ (ed. Zuck. מייחם, read: מֵיחֵים), v. אְלוּנְטִית I; [Y. ib. XIX, 17ᵃ bot. מחמין הוא אדם (read as ib. IX, 12ᵃ bot. מְחַמֵּם הוא וכ׳].—Ib. אם מפני הסכנה מְחַמִּין לו וכ׳ if it is for the sake of averting danger to life, may we not even boil water on the Sabbath?—Bets. 22ᵃ; a. v. fr.
Nif. - נָחַם, נֵחוֹם to be warmed. Sabb. III, 5 (41ᵃ) בשביל שיֵחַמּוּ that they become warm; Sabb. 41ᵇ שיֵחוֹמּוּ; Tosef. ib. III (IV), 5 שׁיֵיחַמּוּ; a. e.
Hof. - הוּחָם same. Sabb. 134ᵇ שהוּחַמּוּ, v. חָם II. Y. Bets. II, 61ᶜ; a. fr.—B. Mets. VI, 3 הוּחַמָּה the animal was overtaken by the heat.
Hithpa. - הִתְחַמֵּם,
Nithpa. - נִתְחַמֵּם to warm one’s self; to become heated. Bets. II, 5; Tosef. Sabb. l. c. Tam. I, 1. Ab. II, 10 הוי מִתְחַמֵּם וכ׳ warm thyself by the fire of the scholars (try to associate with them); a. fr.—Y. Sot. I, 16ᶜ bot. נתח׳ was heated (had pollution). Gen. R. s. 24 מִתְחַמְּמִים, מִתְחַמְּמוֹת conceived