חוּךְ II (onomatop., v. preced.) [to hawk,] to laugh, (= צָחַק) to jest with, caress; to laugh at. Part. חָאִיךְ, חָיֵיךְ. Targ. Y. Gen. XXVI, 8. Targ. Prov. XXIX, 9 חָאֵךְ, ed. Lag. חאיך (Lev. אָחֵיךְ Af.).—Gitt. 55ᵇ לא תְחוּכוּ, v. infra. M. Kat. 17ᵃ לא בדידך קא חָיִיכְנָא Ms. M. (ed. מְחַיַּיכְנָא) I do not laugh at thee; a. fr.
Pa. - חַיֵּיךְ, חָאֵיךְ same, 1) to hawk. Gen. R. s. 67, v. חָכַךְ. —2) to laugh. Targ. Jud. XVI, 25. Targ. O. Gen. XXI, 9 מְחָאִיךְ (Ms. מְאָחֵיךְ). Ib. XVIII, 12; a. fr.—Pesik. B’shall. p. 90ᵃ אנא … ומְחַיֵּיךְ בהדין וכ׳ (Ms. O. מדחיך, Ms. Carm. מגחך) I will go and make sport of &c. (v. דְּחֵיךְ). Snh. 26ᵇ אֲחוּכֵי קא מְחַיְּיכַת בן does thou make sport of us?—M. Kat. 17ᵃ חייך ed. (Ms. M. אָחֵיךְ). Ib. קא מחייכנא, v. supra.
Af. - אָחֵיךְ same. Targ. O. Gen. XXI, 9; a. e., v. supra.—Ber. 18ᵇ מ"ט אֲחִיכַת (Ms. M. חייכת) why didst thou laugh (with joy)? Ib. 19ᵇ לא תָחִיכוּ עלה do not laugh at it (v. supra).—Ned. 51ᵃ א׳ רבי (not אחוך); a. fr.—V. מִחַךְ.