לְוִי, לְוָא ch. same 1) to join, cling to. Targ. II Sam. XX, 2 (h. text דבק). —2) to join a caravan, travel with.—Ḥull. 7ᵃ ההוא טייעא דלווה בהדייהו an Arab that had been travelling with them. —3) to escort, v. infra.
Pa. - לַוֵּי, לַוֵּוי to escort. Targ. Y. II, Gen. XXVIII, 12 דִּילַוָּון (Y. I והינון לָוָון).—Gen. R. s. 48, end לַוֵּי, v. אֲכַל I. Tosef. Keth. VII, 6 לַוֵּי דִּילַוּוּנָךְ (ed. Zuck. לְוִי, Var. דילוין לך, read: דִילַוּוּן) escort (the dead) that people may escort thee; Y. ib. VII, 31ᵇ bot. לווי דילוון (not לוויי); Bab. ib. 72ᵃ דלַוַּאי יְלַוּוּנֵיח him who escorted, people will escort; a. e.
Af. - אַלְוֵי same. Targ. Gen. XII, 20. Ib. O. XVIII, 16 לאַלְווֹאֵיהוֹן ed. Berl. (some ed. לאַלְוָיוּתְהוֹן; Y. לאַלְוָאֵיהוֹן; h. text לשלחם); a. e.—Sot. 40ᵇ אַלְוֵיה לר׳ וכ׳ walked with R. A. (on dismissing him) from &c.; Ber. 31ᵃ אַלְוְיֵיה; a. fr.