לָהַט (b. h.; cmp. להב) to glisten, glow. Gen. R. s. 21, end מי מציל … מאש לוֹהֶטֶת זו what will save my children from this glowing fire (hell)?; a. e.—Part. pass. לָהוּט, f. לְהוּטָה; pl. לְהוּטִים, לְהוּטִין; לְהוּטוֹת glowing; (with אחר) passionately following, anxious for. Gen. R. s. 94 ל׳ אחר גרונו, v. גָּרוֹן. Y. Taan. VI, 69ᵇ; Pesik. Dibré, p. 114ᵃ שהיו ישראל ל׳ אחר וכ׳ (not שיהו) the Israelites were greedy for sweet things. Gen. R. s. 22 היו ל׳ אחר האדמה had a passion for agriculture. Cant. R. to I, 4 ל׳ … אחרי שכינה the Israelites were anxious for the Divine Presence; a. fr.—Tanḥ. Ḥuck. 4 (ref. to Ps. LVII, 5) שהיו לוֹהֲטִים אחר לה"ר (= לְהוּטִים) they had a passion for denunciation; Midr. Till. to Ps. VII; Yalk. ib. 637; Yalk. Kings 213 להוטים; Y. Peah I, 16ᵃ; a. e.
Pi. - לִיהֵט to glow; to make glowing. Lev. R. s. 16 האש מְלַהֶטֶת סביבותיו the fire was shining around him. Gen. R. s. 21, end (ref. to Gen. III, 24) שהיא מתהפכת … ומְלַהַטְתּוֹ וכ׳ it (the fire of hell) turns around man and heats him through from top to bottom &c. Num. R. s. 18 לִיהֲטוֹ האש the fire seized him; a. e.