לוֹעַ m. (b. h. לֹעַ; לעע or לוע, cmp. לוֹג, a. לוֹחָא) jaw. Gen. R. s. 81; Yalk. Prov. 959 (ref. to יָלַע, Prov. XX, 25) אוכל קדשים בלוֹעוֹ who chews sacred things with his jaw. Ib.; Snh. 58ᵇ (ref. to Prov. l. c.) הסוטר לוֹעוֹ וכ׳ he who strikes an Israelite’s jaw, is regarded as if striking the Shekhinah.
לוֹעַ
Gloss
לוֹעַ m. (b. h. לֹעַ ; לעע or לוע , cmp. לוֹג , a. לוֹחָא ) jaw . Gen. R. s. 81 ; Yalk. Prov. 959 (ref. to יָלַע , Prov. XX, 25 ) אוכל קדשים בלוֹעוֹ…
References
- Jastrow, לוֹעַ 1
- Jastrow, לוֹג 1
- Jastrow, לוֹחָא 1
- Bereishit Rabbah 81
- Yalkut Shimoni on Nach 959:32
- Jastrow, *ילע 1
- Proverbs 20:25
- Sanhedrin 58b:18