מְסַר, (מָסַר) I ch. same. Targ. Gen. XXXIX, 8. Targ. Am. I, 6. Targ. O. Deut. XXIV, 15; a. fr.—Part. pass. מָסִיר; f. מְסִירָא; pl. מְסִירִין; מְסִירָן. Targ. Num. III, 9; a. fr.—[Targ. Y. II, Gen. XVI, 5 מְסָרִין בידך, a corrupt., prob. to be read: מַסְרִית עלך; cmp. B. Kam. 93ᵃ.]—B. Mets. 8ᵇ מאן קא מ׳ ליה דליקני who is there to deliver it to him, that he might take possession? Y. Yoma III, 40ᵈ bot. אנא מָסֵר יתיה לך I will transmit it (the pronunciation of the Tetragrammaton) to you. Koh. R. to III, 11 [read:] אית הכי בר נש דאִימְסוֹר ליה is there a person here to whom I might communicate it?; כד אתי מִימְסַר when he was about to communicate it. Kidd. 12ᵇ דמ׳ מודעא וכ׳ who enters a protest against his own letter of divorce. Ber. 20ᵃ הוו קא מָסְרֵי נפשייהו וכ׳ were ready to suffer martyrdom for the sanctification of the Name; אנן לא מַסְרִינָן וכ׳ we are not ready to suffer &c.; a. fr.
Ithpe. - אִתְמְסַר, אִימְּסַר to be surrendered, transmitted; to surrender one’s self. Targ. Lev. XXVI, 25. Targ. Ps. LXXIX, 11; a. e.—Gitt. 66ᵇ מִימַּסְרָן; 29ᵃ מִמַּסְרָן, v. מִילָּא II. Snh. 26ᵃ מִימַּסְרֵי have decided to surrender (to capitulate). Koh. R. l. c. ולא קבל עליה מִימְּסֵר ליה מימסר (some ed. למימסר ליה) he declined to have the Tetragrammaton transmitted to him (v. Y. Yoma l. c.).