Jastrow: מָאן

מָאן, מַאן, מָאנָא, מָן, מָנָא m. (v. preced.) [thing,] 1) vessel, utensil. Targ. Ps. II, 9. Targ. Lev. XI, 33; a. fr. (interch. with מָן, מַן).—B. Kam. 17ᵇ מ׳ תבירא תבר it was a broken vessel he broke. Ib. בתר תבר מ׳ אזלינן we judge by the final cause by which the vessel was broken; a. v. fr.—Pl. מָאנִין, מָאנַיָּא, מָאנֵי, מָנ׳. Targ. Ex. XI, 2; a. fr.—Sabb. 105ᵇ תבר מ׳ תבירי broke broken vessels (pretending to be angry); a. fr. —2) (cmp. כֶּלִי) garment, dress. Ib. 113ᵇ; Snh. 94ᵃ קרי למָאנֵיה וכ׳ called his dress (garments) &c., v. כָּבֵד I; B. Kam. 91ᵇ למאני (corr. acc.; v. Rabb. D. S. a. l.).—B. Mets. 47ᵃ במ׳ דכשר למקני ביה (symbolical possession has been given) by means of a garment fit for the purpose; a. fr.—Pl. as ab. Ber. 6ᵃ. Y. Kil. IX, 32ᵇ top; Y. Keth. XII, 35ᵃ top מָאנוֹי, v. בְּזַע; a. fr. —3) (= h. קַנְקַן) [handle,] coulter of the plough. B. Mets. 80ᵃ