Jastrow: מָנֶה

מָנֶה m. (b. h., from which μνᾶ, [one hundred,] Maneh, a weight in gold or silver, equal to one hundred common or fifty sacred shekels (v. Zuckerm. Talm. Münz. p. 7, sq.). Bekh. 5ᵃ מ׳ של קודש כפול היה the sacred Maneh was double the weight of the common. Ib. VIII, 7 במ׳ צורי taking the Tyrian M. as a standard. Ib. 49ᵇ מ׳ צורי … מ׳ של צורי ‘the Tyrian M.’ … means the standard of the Tyrian system (one Sela = 4 Zuz, Rashi). Keth. I, 2 בתולה … מאתים ואלמנה מ׳ the widowhood of a maiden is two hundred (Zuz), and that of a widow (remarried) is one hundred (Zuz, a common Shekel). B. Kam. 90ᵇ מ׳ צורי תנן או מ׳ מדינה תנן does the Mishnah (Snh. VIII, 6) mean a Tyrian or a country Maneh (twelve and a half Zuz)? Shebu. VI, 1 מ׳ לי בידך thou owest me one hundred denars. Snh. VIII, 2 מ׳ בשר meat of the weight of a Maneh. Shebi. I, 2 ששים מ׳ באיטלקי the weight of sixty M. in the Italian system. Ker. 6ᵃ; a. fr.—Erub. 85ᵃ bot. פנו מקום לבן מאה מ׳ make room for one worth one hundred M. (in gold).—Trnsf. מ׳ בן פרס a Maneh son of a P’ras (half a Maneh), i.e. a distinguished son of a less distinguished father. Taan. 21ᵇ.—Pl. מָנִים, מָנִין. Y. Shek. VI, 49ᶜ bot. אלף … מ׳ the weight of fifteen hundred M. Ker. l. c.; a. e.—Chald. form: מָנֵי. Targ. Ez. XLV, 12 (Kimḥi מָנָא).—Pl. מָנִין, מָנַיָּא, מָנָן, מָנָאֵי, מָנוֹי. Ib. Targ. Is. VII, 23. Targ. I Kings X, 17; a. e.—Esth. R. to VI, 10; Lev. R. s. 28.—Sabb. 133ᵇ שב מ׳ תרבא (not מינאי, v. Rabb. D. S. a. l. note 90) fat weighing seven M. (Rashi: seven portions of fat). Y. B. Kam. IX, 6ᵈ bot. [read as Tosaf. to Bab. B. Kam. 100ᵇ:) חמש מנוי עמר וח׳ מ׳ סממנין וכ׳ wool worth five M., dyeing material worth five, and ten M. wages. Y. Meg. IV, 74ᵈ bot. מניי (corr. acc.); a. e.