מוּךְ ch. same 1) to decline, sink. Targ. Y. II, Ex. XII, 42. Targ. Hab. III, 6; a. e. (v. מְכִי). —2) to become soft. Snh. 95ᵃ מָכָא ליה ארעא וכ׳ the ground under him became soft. —3) (denom. of מוךְ) to lay under, make a bed. Targ. Ps. CXXXIX, 8.—Pes. 49ᵃ בר מָךְ רבע one who lays under (his cloak) and lies down (at any place, a shiftless person). Taan. 6ᵇ; Ber. 59ᵃ (prov.) כד מפתח בבי … מוֹךְ שקיך וגני if it rains when the doors are opened (in the morning), lay down thy bag, ass-driver, and sleep (do not export, for provisions will be cheap); a. e.—Part. מָאֵיךְ, מָיֵיךְ. B. Mets. 84ᵇ הוו מָיְיכֵי ליה וכ׳ (Rashi: מָיְיכִין; Var. מייתי, v. Rabb. D. S. a. l. note 1) they spread for him sixty mattresses. Taan. 21ᵇ bot. מאיך Ar. (ed. מך), v. בִּיסְתַּרְקָא.—V. מָכָא.
Af. - אָמֵיךְ, אַמֵּיךְ 1) to lower. Targ. Ps. CXIII, 6 מְמֵיךְ Ms. (ed. מַמֵיךְ, מֵמִיךְ; h. text המשפילי). —2) to make soft, crush. Ib. XLIV, 20 (h. text דִּכָּה). —3) to lay under, make a bed. Targ. Job XLI, 22 (h. text רפד).