תְּוַהּ, תְּוָה (cmp. תְּהַהּ) 1) to be perplexed; to fear, be anxious (corresp. to h. חרד). Targ. O. Gen. XXVII, 33. Targ. Job XXXVII, 1 יתוה (ed. Lag. יִתְוַוהּ; some ed. יְתַיָּוא Pa.). Targ. Jer. XXXVI, 24 (h. text פחד). Targ. Y. Num. XXXIII, 24. Targ. Koh. IV, 16 תְּוָוהוּ ed. Lag. (ed. Vien. תְּיָהוּ, read תְּוָהוּ). Targ. O. Deut. XXVIII, 66, sq. תָּוַהּ ed. Berl. (ed. Vien. תָּוֵה). Targ. Esth. V, 14 ת׳ לצפרא (ed. Vien. תַּוָּה Pa.) waited anxiously for the morning; a. fr.—Tanḥ. Emor 10 תַּוְהוּ כולי עלמא all the people were perplexed (marvelled); Yalk. Mic. 554 תמהו אומות העולם (corr. acc.). —2) to shudder, be disgusted. Pes. 50ᵇ תַּוְוהוּ ביה אינשי Ms. M. people are disgusted with it (dislike the occupation), v. תְּהֵי.
Pa. - תֵּוָּה, תַּוָּא same, v. supra.
Af. - אַתְוָה to disgust. Targ. Ps. LXXVIII, 41 אַתְווּ תִוְהָא ed. Wil. (ed. Lag. איתיו תִיוְהָא, corr. acc.).