*גָּרַר II (fr. a Polel of גּוּר; cmp. גָּלַל) to roll; cmp. גַּרְגַּר.—Part. pass. מְגוֹרָר whirled, reeling. Gen. R. s. 64 (play on מגרר, Gen. XXVI, 26) מג׳ … שנכנסו וכ׳ reeling (after a night revel) &c.; v. גָּרַר I.
Hithpa. - הִתְגָּרֵר, , Hithpol. הִתְגּוֹרֵר (v. Jer. XXX, 23, cmp. XXIII, 19) to roll one’s self, esp. (cmp. חָבַט II, חָנַן, נָפַל Hithpa.) to lie in contrition, asking forgiveness. Mekh. B’shall., Vayassa 1, [read as in] Yalk. Ex. 256 (ref. to וישלך אל המים, Ex. XV, 25, as if meaning, ‘and he caused them to throw themselves down in contrition over their sin by the sea-side’). היו ישראל מתחננים ומִתְגָּרְרִים … כבן שהוא מתחנן לפני אביו וכתלמיד שמִתְגּוֹרֵר לפני רבו כך היו ישראל מתחננין ומִתְגּוֹרְרִין וכ׳ the Israelites prayed beseechingly and rolled themselves in contrition before &c.