חָשָׁא (or חַשָׁא) m. (חוּשׁ, חֲשַׁשׁ; cmp. P. Sm. 1391) what man has to suffer, predestination, luck.—Pl. חָשַׁיָּא or חַשַּׁ׳. Lam. R. to I, 16 דחָשַׁיֵּיה קשיי לינוקי hard fates are in store for my child (Matt. K. quotes a version נחשייה, v. נַחֲשָׁא). Ib. [read:] לא אמרית לך דח׳ קשייא ליה דעל ריגליה חרב בית מקדשא.
חָשָׁא
Gloss
חָשָׁא (or חַשָׁא ) m. ( חוּשׁ , חֲשַׁשׁ ; cmp. P. Sm. 1391) what man has to suffer, predestination, luck .—Pl. חָשַׁיָּא or חַשַּׁ׳ . Lam. R. to I,…
References
- Jastrow, חָשָׁא 1
- Jastrow, חוּשׁ 1
- Jastrow, חֲשַׁשׁ 1
- Jastrow, חַשָּׁבָא 1
- Eichah Rabbah 1:57
- Jastrow, נַחַשׁ ² 1