Jastrow: טִירוֹן I

טִירוֹן I m. (tiro, τίρων) young soldier, trnsf. beginner, novice. Ex. R. s. 3, beg. ט׳ היה וכ׳ Moses was a novice in prophecy. Y. Erub. V, beg. 22ᵇ (ref. to I Kings XVII, 1, where Elijah is for the first time mentioned as a prophet and yet says, ‘the Lord before whom I stood’) והלא אלי׳ ט׳ לנבואה היה (not טירונין לנביאים) was not Elijah at that time a novice &c.?—Pl. טִירוֹנִין. Tanḥ. Ki Thissa 1 לעסק ט׳ Ar. (ed. טרופין, corr. acc.) for the levy of soldiers; Pesik. R. s. 10 עליהם טירבוס (corr. acc.).