טָנַן (cmp. טִין) to be moistened and softened, (of grains) to be easily pealed in grinding. Makhsh. III, 4 וטָנְנוּ and the wheat grew prepared for grinding. [Tanḥ. Vayiggash 9 טננתה some ed., read טִגַּ׳.]
Pi. - טִינֵּן to prepare for grinding. Makhsh. l. c. המְטַנֵּן בחול if one prepares wheat by mixing with sand; ib. 5 המט׳ בטיט וכ׳ with dried clay.—Part. pass. מְטוּנָּן, f. מְטוּנֶּנֶת. M. Kat. 6ᵇ שדה מ׳ moist and fat soil, opp. גריד.
Hif. - הֵטֵן same. Makhsh. l. c. מְטִינִּים בחול (or מֵטִינִ׳ fr. טין). Ib. 5 לְהָטֵן Mish. ed. (Talm. ed. להָטֵל fr. טָלַל). Tosef. ib. II, 2 להטיח ed. Zuck. (Var. להָטֵין). Tosef. Shebi. V, 16 (twice) להטיל (Var. להטין), (once) להטין; Y. ib. VII, beg., 37ᵇ מהו לחטן בחוטין (read: להָטֵן בו חטין); ib. (repeatedly) לחטן (corr. acc.).