טָרֵיךְ m. (טרך, cmp. טרח a. טְרַק I) troublesome, provoking. Targ. Prov. XIX, 7 (ed. Wil. טָרֵךְ; ed. Lag. טַרְכָן). V. טַרְכָנוּתָא.
טָרֵיךְ
Gloss
טָרֵיךְ m. ( טרך , cmp. טרח a. טְרַק I ) troublesome, provoking . Targ. Prov. XIX, 7 (ed. Wil. טָרֵךְ ; ed. Lag. טַרְכָן ). V. טַרְכָנוּתָא .
References
- Jastrow, טְרַח I 1
- Jastrow, טְרַק I 1
- Aramaic Targum to Proverbs 19:7
- Jastrow, טָרֵךְ 1
- Jastrow, טַרְכָן 1
- Jastrow, טַרְכָנוּתָא 1