Jastrow: טוּלְמָא I

טוּלְמָא I, טוּלְמְתָא f. , constr. (טְלַם) טוּלְמת [panis aqueus ac mollis, P. Sm. 1477] cake, loaf. Targ. Job. XXXI, 17 ט׳ דלחמי Ms. (ed. only טולמי); a. e.—Targ. Esth. III, 2 ט׳ דלחם ed. Lag.; Yalk. ib. 105ᵇ ט׳ דנהמא.—[Y. Snh. II, 20ᶜ bot. מנהם טלמא, v. טַלְמָיָא.]—Pl. טוּלְמִין, טוּלְמֵי. Targ. I Kings XIV, 3; a. e.—Meg. 15ᵇ בטולמי דנהמא Ms. M. 2 (ed. only בטַלְמֵי) for loaves of bread. [Ar. s. v. זיף quotes, in Hebr. diction, (play on Josh. XV, 24) כל המוזיף טולמיין וכ׳ ed. Koh. (oth. ed. טולמין, טולמון) he who lends bread to the poor, will be raised.]