טלי, טָלָא, טָלָה (b. h.; cmp. תָּלָה, דָּלָה) to hang on, to patch, line. Kel. XXVI, 2 טלא עליו וכ׳ Ar. (Mish. ed. טלה, Talm. ed. טִילָּה), v. מַטְלִית. Ib. XXVII, 6 שטְלָיָיהּ וכ׳ which he put on &c. Y. Meg. I, 71ᵈ top וטוֹלִין, v. מַטְלִית. Ḥull. 122ᵇ שטְלָאָהּ לקופתו which he hanged over his basket. Gitt. 45ᵇ ט׳ עליהן עור covered them with a leather casing.
Pi. - טִילָּא, טִילָּה same, v. supra. Part. pass. מְטוּלָּא, pl. מְטוּלָּאִים. Ber. 43ᵇ, a. fr. מנעלים המט׳ patched shoes; v. טְלָאי.