Jastrow: יָרוֹד

יָרוֹד, יָרוֹדָא, (יָרוּדָא) ch. (v. P. Sm. 1630) 1) same. ch. (v. P. Sm. 1630) 1) same.—Pl. יָרוֹדִין, יָרוֹדֵי. Targ. Mic. I, 8, a. fr. (ed. Lag. everywhere ירורין; h. text תַּנִּים).—Targ. Job. XXX, 29 ירורין ed. Lag. (Var. יַלּוֹלִין). Targ. Ps. LXXIV, 14 לירודי (ed. Lag. לירורי, h. text לציים!). —2) (= עָרוֹד, עָרוֹדָא) wild ass. Targ. Jer. II, 24 כירודא (ed. Lag. כירורא, h. text תאנתה, v. Rashi a. l.). Keth. 49ᵇ יארוד ילדה ואבני וכ׳ ed. (Ar. יר׳) a yarod gives birth and casts (her young) upon the people of the town, i.e. a parent must support his minor children. Snh. 59ᵇ י׳ נאלא thou howling y. (talking out of the way; Yalk. Gen. 14 תנין שוטה h.).—Pl. as ab. Targ. Jer. XIV, 6 (ed. Lag. ירור׳; h. text תנים). Targ. Y. I Deut. XXXII, 10 שידין וי׳ (ed. Amst. וִידוּרִין, corr. acc.). Targ. Is. XIII, 22 וי׳ (in connection with חתולין, ed. Lag. וירורין; h. text ותַנִּים).—Fem. pl. יְרוֹדָאתָא. Lam. R. to IV, 3 (ref. to גם תנין וכ׳, ib.) אילין י׳ כמין מסווין פריסין וכ׳ (Ar. אילין י׳ אית להון כמין וכ׳) those yaruds (knowing their ferocious instincts) have a sort of mask spread over their faces when sucking their young &c.; [diff. interpret. of the verse in Tanḥ. B’ḥuck. 3, ed. Bub. 5.]