לָחַם I (cmp. לוּחַ), to join, or to be joined, be inserted.
Hif. - הִלְחִים to fit, insert; to tenon. Y. Sabb. XII, 13ᶜ המַלְחִים את וכ׳ he who inserts the shutters (of a shop); Y. Bets. I, 60ᶜ המלחם (corr. acc.). Cant. R. to V, 12; ib. to IV, 15, v. לְחִי. Lev. R. s. 3 (ref. to the harmonious parallelism of Is. LV, 7) כאדם שהוא מלחים שני נסרים ומדביקן זה לזה as one fits (with tenon and mortise) two boards and glues them to one another; כאדם שהוא מ׳ שתי כרעי המטה (leave out ומדביקן זה לזה, v. Ar. s. v. מלח) as one inserts two legs of a bedstead.