לָתָא f. (לות, denom. of לְוָת, to join, attach, v. P. Sm. 1920) 1) fellowship, company. Yeb. 29ᵃ גזירה אחותה משום ל׳ דידה they made her sister subject to Ḥălitsah (v. חֲלִיצָה) on account of her associate in the case (i.e. her sister). —2) that which clings to a person, fate, luck. B. Mets. 20ᵇ משום לְתָאִי דידי פקע the cedar column burst in my luck (to avenge the wrong done me). Ib. 106ᵃ משום לְתָאָךְ הוא (לָתָךְ דידך) it happened in thy (bad) luck; משום לתאי in my bad luck.
לָתָא
Gloss
לָתָא f. ( לות , denom. of לְוָת , to join, attach , v. P. Sm. 1920) 1) fellowship, company . Yeb. 29ᵃ גזירה אחותה משום ל׳ דידה they made her sister…
References
- Jastrow, לְוָת 1
- Yevamot 29a:3
- Jastrow, חֲלִיצָה 1
- Bava Metzia 20b:3
- Bava Metzia 106a:6