מְחַבֵּל m. (חָבַל) destroyer, esp. (= מלאך חבלה) messenger of injury. — Pl. מְחַבְּלִים, מְחַבְּלִין. Num. R. s. 14. Num. R. s. 20; a. e.
מְחַבֵּל
Gloss
מְחַבֵּל m. ( חָבַל ) destroyer , esp. (= מלאך חבלה ) messenger of injury. — Pl. מְחַבְּלִים , מְחַבְּלִין . Num. R. s. 14 . Num. R. s. 20 ; a. e.
References
- Jastrow, חָבַל 1
- Bamidbar Rabbah 14
- Bamidbar Rabbah 20:20