מְטַלְטְלָא m. (טַלְטֵל) 1) exile, homeless.—Pl. מְטַלְטְלַיָּא. Targ. Mic. IV, 6, sq.; Targ. Zeph. III, 19 (h. text הצלעה). —2) (mostly pl.) מְטַלְטְלֵי, מִיטַּ׳ = next w. Yeb. 99ᵃ עבדא מ׳ ומ׳ וכ׳ a slave is chattel, and chattel (in R. Meir’s opinion) is seizable for widowhood; Keth. 81ᵇ ומ׳ לכתובה לא וכ׳ and chattel is not seizable &c.; a. fr.
מְטַלְטְלָא
Gloss
מְטַלְטְלָא m. ( טַלְטֵל ) 1) exile, homeless .—Pl. מְטַלְטְלַיָּא . Targ. Mic. IV, 6 , sq.; Targ. Zeph. III, 19 (h. text הצלעה ). —2) (mostly pl.)…
References
- Jastrow, טַלְטֵל 1
- Targum Jonathan on Micah 4:6
- Targum Jonathan on Zephaniah 3:19
- Jastrow, מְטַלְטְלָא 1
- Jastrow, מַטַּטְרוֹן 1
- Jastrow, מִטַּלְטְלִין 1
- Yevamot 99a:9
- Ketubot 81b:12