מְלַח I ch. same Targ. Lev. II, 13. Targ. Y. Gen. XXXI, 19.—Sabb. 75ᵇ האי מאן דמ׳ בשרא וכ׳ he who salts raw meat (on the Sabbath) &c. Ḥull. 113ᵃ מ׳ ליה גרמא גרמא salted each piece separately. B. Bath. 74ᵇ לִימְלְחָהּ לנקבה let him preserve in salt the female (Behemoth); a. fr.—Part. pass. מְלִיחַ, מְלִיחָא, pl. מְלִיחֵי. Ib. כוורא מ׳ מעלי fish in salt is good; בשרא מ׳ וכ׳ meat in salt is not.—Ib. ציפרי מ׳ fowls in salt; a. fr.—V. מְלִיחָא.
Ithpe. - אִתְמְלַח, אִימְּלַח to be strewn with salt, be salted. Targ. Ez. XVI, 4.—Ḥull. 112ᵇ. Ib. 97ᵇ אִימְּלִיחוּ וכ׳ were (ritually) salted … with the nervus ischiadicus left therein; a. fr.