מְשׁוּנִּיתָא f. (denom. of שִׁינָּא tooth) 1) jaw. Erub. 100ᵃ דדמו כמ׳ (some ed. … ניתה; Ms. M. כי שִׁינִּיתָא) if the roots on the surface are shaped like a jaw-bone (Rashi: ‘rocky crag’, v. infra). —2) cliff; bluff; grotto. Gen. R. s. 10 מ׳ דימא וכ׳ the bluffs at Caesarea; (Koh. R. to XI, 1 שוניתא; ib. to V, 8 שונתא).—Taan. 23ᵃ אהדרא ליה מ׳ a grotto formed around him; Midr. Till. to Ps. CXXVI. B. Mets. 108ᵇ אפסיק מ׳ if a craggy mound separated the fields. Ib. 109ᵃ אהדר ליה מ׳ he surrounded the fields with an embankment.
מְשׁוּנִּיתָא
Gloss
מְשׁוּנִּיתָא f. (denom. of שִׁינָּא tooth ) 1) jaw . Erub. 100ᵃ דדמו כמ׳ (some ed. … ניתה ; Ms. M. כי שִׁינִּיתָא ) if the roots on the surface are…
References
- Jastrow, שִׁינּ־ 1
- Eruvin 100a:4
- Bereishit Rabbah 10:7
- Kohelet Rabbah 11:1
- Jastrow, שׁוּנִּיתָא 1
- Kohelet Rabbah 5:8
- Jastrow, שׁוּנְּתָא 1
- Taanit 23a:16
- Midrash Tehillim 126:1
- Bava Metzia 108b:14
- Bava Metzia 109a:12