Jastrow: מִין II

מִין II m. (b. h.; cmp. מִי, מַאן) kind, genus, species. Peah II, 5 מ׳ אחד one kind of seed. Ter. II, 4 אין תורמין ממ׳ על שאינו מִינוֹ you must not separate T’rumah from one species to redeem fruits of another species. Ib. 6. הקישות … מ׳ אחד cucumbers and melopepons are considered as the same species. Bicc. III, 10 תוספת הבכורים מ׳ במינו what you add to the legally required quantity of first fruits must be of the same species; what is used for decorating the first fruits, מ׳ בשאינו מינו must be of a different kind.—Ḥull. 100ᵃ, a. fr. מין במינו לא בטיל, v. בְּטֵל. Ib. 97ᵇ, a. fr. מ׳ בשאינו מינו a heterogeneous mixture (of forbidden, and permitted things); a. v. fr.—Pl. מִינִים, מִינִין, constr. מִינֵי. Peah l. c. זרעה שני מ׳ if he planted on it two different seeds. Ib. שני מיני חטים two kinds of wheat. Naz. VI, 1 שלשה מ׳ אסורין וכ׳ three kinds of prohibitions exist with reference to the nazarite.—שבעת המ׳ the seven products of Palestine (Deut. VIII, 8). Bicc. I, 3; a. fr.—חמשת המ׳ the five species of grain (wheat, barley, rye, oat and spelt). Ned. VII, 2; a. fr.—ארבעה מ׳ (שבלולב) the four species of the festive wreath, v. לוּלָב. Men. III, 6; a. fr.—כְּמִין something like, in the shape of, of the nature of. Ker. 5ᵇ כמ׳ נזר drawing the shape of a crown; כמ׳ כי יוני, v. כי. Ib. כמ׳ שתי טיפין וכ׳ two drops of oil looking like pearls. Taan. 8ᵇ; a. v. fr.