Jastrow: מֵינֶקֶת

מֵינֶקֶת, מֵנֶיקֶת f. (b. h.; יָנַק) 1) a woman giving such, wet-nurse, v. יָנַק. —2) (v. אָנַק) siphon, tube; small cup. Kel. IX, 2. Ab. Zar. 58ᵃ קדח במ׳ tapped with a siphon. Kel. XIV, 2 עשה בראשו מ׳ if he put a knob (cup) on the top of the cane. Tosef. Kel. B. Mets. IV, 5 מיניקות שעשאה לתחת וכ׳ ed. Zuck. (R. S. to Kel. XIV, 2 מניקת) a cup which one put under a door (as a pivot). Tosef. Dem. III, 6 מניקית ed. Zuck.; Y. ib. II, 22ᵈ bot. מניקת.—Y. Ab. Zar. IV, 44ᵇ top מיניקת.—[Pirké d’R. El. ch. XLIII מ׳ ראשו, v. מָנִיכָה.]—Pl. מֵינִיקִיּוֹת, מֵנִ׳. Tosef. Zeb. I, 12 בין במ׳ ed. Zuck. (ed. מֵנִיקוֹת) or when he made the libation out of tubes.—V. מְנַקִּיּוֹת.