Jastrow: מַר IV

מַר IV, מָר, מָרָא I m. (pl. forms מָרֵא, מָרֵי, מָארֵי) (Arab. marua, cmp. מָרָא, to be strong; cmp. גָּבַר a. גֶּבֶר) man, lord, master; somebody; (as a title) Mar. Tosef. Shek. II, 15 מפני שמר על הכל because he was ruler &c., v. אֲמַרְכּוֹל; Hor. 13ᵃ אמר כולא (prob. to be read מרא כולא).—Lev. R. s. 31 מָרִי נח my lord Noah. Y. Peah VIII, end, 21ᵇ לא יכעוס מָרִי עלי let my lord not be angry &c.; a. e.—Targ. Gen. XXXVII, 19. Targ. Prov. XXIII, 2; a. fr.—Snh. 109ᵇ אי מר רבה … ואי מר וכ׳ if the one (Moses) is teacher (leader), thou art a pupil (subordinate), and if the other (Korah) is &c. Ḥull. 105ᵃ, a. fr. מר אמר חדא ומר אמר וכ׳ one said one thing, another another thing, but they do not differ. Yoma 20ᵇ ומר אמר לי Ms. M. (ed. ואת אמרת) and you, Sir, say to me &c. Ib. מר ניהו רב נינח מר (Rashi מר הוא) the man (you speak of) is a teacher; sit down, Sir. B. Kam. 60ᵇ מר אמר ליה לימא מר וכ׳ one said to him, tell us, Sir &c.—Ber. 2ᵃ, a. fr. אמר מר it has been said (introducing a discussion on a subject previously touched upon). Y. Snh. I, 18ᶜ bot., a. e. אכן מָרָהּ דשמעתא וכ׳ in such a case the author of the rule would not have maintained it. Y. Ter. VIII, 45ᶜ הא מרי שמועתא והא מ׳ עובדא here is a master of traditions and a master of practice. Gen. R. s. 58 (expl. תושב, Gen. XXIII, 4) מארי ביתא (= בעל הבית) owner of a house, citizen, opp. דיירא. Succ. 32ᵇ, a. fr. שרי ליה מָרֵיה ל־ the Lord forgive him (he is mistaken).—Ned. 50ᵃ יעביד מָרָנָא עליה let our lord do with this (be contented for the present). Y. Ab. Zar. V, 44ᵈ [read:] אין את מָרָהּ דנפשך (cmp. Prov. XXIII, 2) if thou art master over thy desire; אי נפשך מָרָתָךְ if thy desire is master over thee; Deut. R. s. 2 אנא מָרֵי דנפשי אנא I am master over my desire; a. fr.—Pl. מָרֵי = בַּעֲלִים (used as sing. a. pl.; v. supra). Targ. Is. III, 12; a. fr.—מָרָוָותָא, מָרָוָתָא (pl. of מָרוּתָא). Targ. Prov. V, 13 (h. text מוֹרָי).—Gitt. 40ᵃ כלו מ׳ בתראי the owners at second hand (of the settlement of slaves) died out; אהדרו אבני מ׳ קדמאי apply (for emancipation) to the heirs of the original owners. B. Bath. 3ᵇ קטלינהו לכולהו מָרָוָתֵיה (Var. לכולהו בני מרותיה) he (Herod) killed all of his master’s family. B. Kam. 103ᵃ מ׳ דכיתנא Ms. M. (ed. מָרָוָותֵיה) the owner of the flax; a. fr.—Mar Samuel, Mar Ukban &c., v. respect. pr. nouns.—Fem. מָרְתָא, מָרְתָה 1) mistress, constr. מָרַת. Targ. I Kings XVII, 17. Targ. Is. XXIV, 2; a. fr.—Gen. R. s. 52, v. בַּעֲלָה. Y. Ḥag. II, 77ᵈ מ׳ דביתא the hostess. Y. Peah VIII, 21ᵇ top [read:] הב ליה יתיר דנפשיה מָרָתֵיה give him (the poor man) more, for his appetite is his master (he is used to good living). Y. Ab. Zar. l. c., v. supra; a. fr. —2) pr. n. f. Martha. Gitt. 56ᵃ; a. fr. מ׳ בת ביתוס, v. בַּיְתוֹס.—M. Kat. 26ᵇ bot. אבא בר מ׳ (Ms. M. מָרַת); Yeb. 120ᵃ; Sabb. 121ᵇ; Yoma 84ᵃ (v. Rabb. D. S. a. l. note 60); a. e. —3) pr. n. m. (?). Snh. 5ᵃ bot. B. Bath. 52ᵃ (v. Rabb. D. S. a. l. note 8). Pes. 103ᵃ top מ׳ אמר (Ms. M. 1 רב ברונא; Ms. M. 2 מרונא, v. Rabb. D. S. a. l. note).