מַשְׁקֵיצָתָא f. pl. (שְׁקַץ) abominations, idols. Targ. Y. II, Deut. XXIX, 16 מקש׳ (corr. acc.).
מַשְׁקֵיצָתָא
Gloss
מַשְׁקֵיצָתָא f. pl. ( שְׁקַץ ) abominations, idols . Targ. Y. II, Deut. XXIX, 16 מקש׳ (corr. acc.).
References
- Jastrow, שְׁקַץ 1
- Targum Jerusalem, Deuteronomy 29:16