מָלֵא I (b. h.) to be full, v. מָלֵא II.—Tosef. Dem. V, 24 היאך מְלָאֲךָ ליבך how could thy heart be so full of thyself, i.e. how daredst thou?
Pi. - מִלֵּא, מִילֵּא to fill, to draw (water). Erub. VIII, 6 אין מְמַלְּאִין וכ׳ (Y. ed. מְמַלִּין) you must not draw water out of it on the Sabbath. B. Bath. 162ᵇ מִילְּאֵהוּ בקרובים if he filled the vacant space on the document with the signatures of relatives; Gitt. 87ᵇ. Hor. 11ᵇ ממלא מקום אבותיו הוה he was filling his ancestors’ place, was a direct successor; a. fr.
Hithpa. - הִתְמַלֵּא,
Nithpa. - נִתְמַלֵּא to be filled. Ber. 3ᵇ; 59ᵃ אין הבור מִתְמַלֵּא וכ׳, v. חוּלְיָא I. Y. Succ. III, end, 54ᵃ עד שיִתְמַלֵּא זקנו until he has a full beard. Y. Ber. IX, 13ᵈ bot. הִתְמַלְּאִי דינרי זהב be full of gold denars; והיתה מתְמַלְּאָה and it became filled with &c. Gen. R. s. 33 הִתְסַלְּאוּ רחמים אלו על אלו be merciful to one another. Ib. ראיתי … והִתְמַלֵּאתִי עליה רחמים I saw her in distress and was filled with pity for her; a. fr.