מוֹרִיג m. (b. h. מוֹרָג , מוֹרִג; cmp. אָרַג Pi.) 1) an implement with grooves or indentations, esp. threshing sledge.—Pl. מוֹרִיגִים, מוֹרִגִּים. Zeb. 116ᵇ; Men. 22ᵃ; Ab. Zar. 24ᵇ (expl. מורגים, II Sam. XXIV, 22) , v. טוּרְבִּיל.—2) palate (Rashi: all parts of the animal which are rough and indented).—Pl. as ab. Ber. 55ᵃ; Sabb. 81ᵃ מוֹרִיגֵי בהמה the palate (or tongue &c.) of an animal.
מוֹרִיג
Gloss
מוֹרִיג m. (b. h. מוֹרָג , מוֹרִג ; cmp. אָרַג Pi. ) 1) an implement with grooves or indentations , esp. threshing sledge .—Pl. מוֹרִיגִים ,…
References
- Jastrow, מוֹרָג 1
- Jastrow, אָרַג 1
- Zevachim 116b:10
- Menachot 22a:5
- Avodah Zarah 24b:5
- II Samuel 24:22
- Jastrow, טוּרְבִּיל 1
- Berakhot 55a
- Shabbat 81a:8