נִיגּוּן, נִגּ׳ m. (נָגַן) 1) playing on a musical instrument; use of the root נגן. Pes. 117ᵃ; Y. Succ. III, 54ᵃ top; Y. Meg. I, 72ᵃ top; a. e. —2) musical accent, melodiousness. Cant. R. to IV, 11 בעינוגו ובנִיגּוּנוֹ, v. עִינּוּג.
נִיגּוּן
Gloss
נִיגּוּן , נִגּ׳ m. ( נָגַן ) 1) playing on a musical instrument; use of the root נגן . Pes. 117ᵃ ; Y. Succ. III, 54ᵃ top; Y. Meg. I, 72ᵃ top; a. e.…
References
- Jastrow, נָגַן 1
- Pesachim 117a
- Shir HaShirim Rabbah 4:11
- Jastrow, עִינּוּג 1