נָזַח (b. h.; cmp. זוּחַ II) to be unsteady, shift. Yoma 72ᵃ כדי שלא יִזַּח that it (the breast plate) may not slip.
Hif. - הִזִּיחַ to move, loosen; to remove. Ib. המַּזִּיחַ, v. חוֹשֶׁן. Keth. 10ᵇ מַזִּיחַ (or מֵזִיחַ); Ḥull. 7ᵃ מַזִּיחִין (or מְזִיחִין), v. זוּחַ II.—Part. pass. מוּזָּח, pl. מוּזָּחִין unsteady, reeling. Yalk. Deut. 945, v. נָזַז. [Ib. (ref. to זחלי, Deut. XXXII, 24) שיהו מ׳ בעפר, read with Sifré ib. 321 מוּזְחָלִין dragged along in the dust, v. זָחַל.]