נָסַר (b. h. נשׂר, a. שׂוּר; cmp. סער a. שׂער) [to produce a rough, grating sound; cmp. גָּרַר I,] to saw, plane. Gen. R. s. 6 כמסר הזה שהוא נוֹסֵר בעץ (the light of the sun produces a sound) like (that of) the plane which planes wood, opp. שף to glide; Midr. Sam. ch. IX. Y. Ber. I, 2ᶜ bot. עד שהחמה נוֹסֶרֶת ברקיע וכ׳ while the sun passes in the sky a journey of &c. Gen. R. s. 8, beg.; Lev. R. s. 14, beg. נְסָרוֹ וכ׳ he sawed him apart &c., v. גַּב.
Pi. - נִסֵּר same. Yoma 20ᵇ גלגל חמה שמְנַסֵּר ברקיע וכ׳ the globe of the sun which saws in the sky like a carpenter sawing cedars, v. supra. Gen. R. s. 65, end נתנו … והיו מְנַסְּרִים בו they placed him on a sawing-jack (v. חֲמוֹר) and sawed his body; a. e.
Nif. - נִסָּר to be sawed. B. Kam. X, 10 נִסָּרוֹת, נִסָּרִים, v. נְסוֹרֶת.